אני פוגשת את זה כמעט בכל פגישה ראשונה.
לא את ההחלטה להתגרש — אלא את ההתלבטות.
מולי יושב אדם שלא בטוח אם הוא רוצה ללכת או להישאר.
לא דרמה. לא צעקות.
רק עייפות שקטה ושאלה אחת שחוזרת שוב ושוב:
האם עוד אפשר להציל את זה — או שכבר מאוחר מדי?
ההתלבטות הזו לא נולדת ביום אחד.
היא נבנית משיחות שלא נאמרו, מרגשות שנדחקו הצידה,
ומתחושה עמוקה של לבד — גם כשלא באמת לבד.
יש מי שנשארים מתוך אחריות, פחד, או תקווה שמשהו ישתנה.
ויש מי שמתחילים להבין שלהישאר בכל מחיר
זה לפעמים המחיר הכי כבד שהם משלמים — מול עצמם.
כעורכת דין לענייני משפחה, אני לא דוחפת לגירושין.
אבל אני כן מאמינה באמת אחת:
החלטה כזו חייבת להתקבל מתוך בהירות — לא מתוך פחד.
לפעמים הבחירה הנכונה היא להישאר ולבנות מחדש.
ולפעמים הבחירה האמיצה היא לדעת מתי לעצור.
והשלב הראשון?
להפסיק להישאר לבד עם השאלה.
עורכת דין לענייני גירושין מורן גוהר
טל 03-6297666
השאר תגובה